היהודים הבלתי נראים של פולין

דמויות יהודיות, מתוך תערוכה במוזיאון יהודי גליציה, קרקוב

בפוסט זה סיכמתי את הרצאתו של ד"ר מיכאל בילביץ' – חוקר באוניברסיטת וורשה וראש המכון לחקר דעות קדומות. לנושא האנטישמיות הפולנית התייחסתי כבר בפוסט קודם, ובהרצאה שנערכה ב 9/4 במרכז הנוער העובד והלומד סקר מיכאל את היקף האנטישמיות ונפוצותן של הדעות הקדומות בנוגע ליהודים היום בפולין. היה מרתק ביותר ואני מקווה שהספקתי לרשום הכל. להמשיך לקרוא

אנשים רגילים

לוחמי גדוד 101 של משטרת ההסדר, 1940

קראתי את "אנשים רגילים" של כריסטופר בראונינג. שוב.

את אנשים רגילים הכרתי לקראת ביקור ביוזפוב, עיירה קטנה השוכנת במחוז לובלין בדרום מזרח פולין. יוזפוב שהייתה עיירה יהודית ברובה, היא במה לסיפור מזעזע ומרתק על גדוד 101 של משטרת ההסדר הגרמנית. גדוד 101 הורכב מקבוצת אנשי מילואים מבוגרים, בני העיר המבורג בגרמניה אשר גויסו למלחמה במטרה לשמור על הסדר הציבורי בשטחים הכבושים של פולין. אנשי הגדוד הם אותם "אנשים רגילים", בעלי משפחות ומקצועות, בני מעמד הפועלים – לא בוגרי ביה"ס לקצינים של הSS או לאומנים נאצים נלהבים – המתחילים ב12 ביולי 1942 ביוזפוב את צעדם הראשון במה שיהפוך לחלקם במכונת ההרג של הפיתרון הסופי. באותו יום הם לראשונה מתבקשים לערוך הוצאה להורג של תושבי העיר היהודים בבורות הריגה ביוזפוב. לא מה שחתמו עליו, לא מה שציפו לו.

את העדויות של לוחמי הגדוד חקר כריסטופר בראונינג, על בסיס 125 עדויות של חברי הגדוד, שנאספו בידי תובעים גרמניים בשנות השישים. פרפויל העדים מגלה חבורת אנשים רגילים, המודעים לבעייה המוסרית שעומדת בפניהם, ומוצאים דרכים שונות להתמודד עם ההשלכות האישיות והחברתיות של מעשיהם. הסצנה המכוננת של הטבח ביוזפוב היא הצעתו של מפקד הגדוד רב סרן טראפ ל500 אנשיו לא להשתתף בטבח של 1,500 תושבי העיירה. 12 מהלוחמים קמים ומשובצים לעבודות אחרות. במהלך הטבח מצטרפים אליהם עוד כ20. לעומתם, יותר מ80% מלוחמי הגדוד משתפים פעולה עם הטבח – לא בקלות או ללא לבטים – אך בסופו של דבר הם מבצעים את העבודה. אחרי יוזפוב משתתפים אנשי הגדוד בירי המוני של יהודים בבורות הריגה, בגירוש יהודים לטרבלינקה ומיידאנק, ואף נוטלים חלק במבצע "חג הקציר". בסך הכל יורים חברי הגדוד למוות ב38,000 יהודים ומגרשים 45,200 יהודים אל מותם במחנות המוות.

לוחמי גדוד 101 של משטרת ההסדר, 1940

לוחמי גדוד 101 של משטרת ההסדר, 1940

"אנשים רגילים" סוקר את פעולת אנשי הגדוד בפולין לאורך כל התקופה בה שירתו שם. העדויות המצמררות (למעט 3 מהן כולן מובאות בעילום שם בשל איסור פרסום שמות הנאשמים) מצביעות על נקודות הכשל המרכזיות של אנשי הגדוד, על המנגונים הרגשיים והפסיכולוגיים שאימצו כדי להצליח לבצע בתחילה את המשימה – ולאחר מכן פיתחו כדי להמשיך ולבצע אותה ביעילות הולכת וגוברת. הספר מרחיב גם על ההיבט החברתי וסוקר את תופעת ההדחקה וההפרדה בטבח הספציפי ביוזפוב, ואת משקלן של הקונפורמיות והסמכותנות בהחלטתם של אנשי הגדוד להמשיך ולבצע. מחקרו של בראונינג שואב השראה מניסויו של סטנלי מילגרם בשנות השישים בארצות הברית, בו נבחנו רמות הסמכותנות והצייתנות שניתן להגיע אליהן כתוצאה מהפעלת לחץ על נבדקים.התוצאות של מחקריו של מילגרם ושל בראונינג מצמררות בדמיונן – תוצאות כמעט זהות ברמות הציות, הכניעה והפשרה האישית עם המציאות בכל אחד מהמקרים.

כריסטופר בראונינג הקדים במחקרו עם דניאל גולדהאגן, חוקר היסטוריה יהודי אמריקאי אשר חקר גם הוא את גדוד 101 של משטרת הסדר – ומסקנותיו מפורסמות בספר "תליינים מרצון בשירות היטלר". גולדהאגן פירסם ב1996 את "תליינים" – 4 שנים לאחר הוצאת "אנשים רגילים" והוא טוען כי האנטישמיות היחודית שהייתה לעם הגרמני איפשרה את השואה. הפרשנות השונה לאותן מקורות יצרה פולמוס עצום בין שני החוקרים. בסופה של המהדורה העברית של הספר, מצורף פרק אחרית דבר בו משיב בראונינג לגולדהאגן על טענותיו ומפרק אחת אחת את אמירותיו בנוגע לכך שמבצעי הרצח היו גרמנים מועדים לנפילה ידועה-מראש. בראונינג טוען כי התהליך שעברו אנשי גדוד 101 לא הצליח בגלל גרמניותם – אלא חוזר ושב בכל קבוצה אנושית הנתונה תחת לחץ. השואה והפיתרון הסופי מהווים נקודות השוואה קיצוניות למציאות אך עובדה זו אינה מייתרת את התובנות הפסיכולוגיות שאפשר להסיק מסיפורם של אנשי הגדוד.

כריכת הספר "אנשים רגילים" באנגלית ובעברית

כריכת הספר "אנשים רגילים" באנגלית ובעברית

מה צריך ללמוד מ"אנשים רגילים"? מבלי ליטול את חווית הקריאה, הספר מציב שאלות עמוקות בנוגע לטיב האנושי של האדם בקצה המכונה הנאצית. הקריאה האינטנסיבית ומקצב האירועים ההולך והגובר בספר הותירו אותי טרוד ועמוס שאלות לגבי יכולתה של הישנותה של הצייתנות המוחלטת, ההדחקה וההפרדה, והנטייה להיכנע לסמכותנות. פחות מטרידה אותי התוצאה של כל אלה, אלא יותר האתגר ביצירה של דמות אדם אישית המסוגלת לזהות ולהתמודד עם תופעות אלו – והאתגר שביצירת מודעות, עשייה ותודעה חברתית מנוגדת לאותה "אישיות רגילה".

אנשים רגילים / כריסטופר בראונינג – יצא בהוצאת ידיעות אחרונות