שני אסמים

שני אסמים / חיים הכט

עמוד דום – בני האדם רעים, עמוד נוח – בני האדם טובים.

סרט הטלוויזיה "שני אסמים" פותח בציטוט משירה של ויסלבה שימבורסקה ומציג בפשטות את הדואליות שתלווה את הסרט מתחילתו ועד סופו. כל מעשה אנושי הוא פרי בחירה מודעת. יש מי שיפתח את ידו ומי שיקמוץ אותה, יש מי שיבחר להרוג – ויש מי שיבחר להציל. חיים הכט, במאי הסרט חבר לרועי מנדל ויחד יצרו סרט דוקומנטרי איכותי ומורכב, הנותן במה לבחירות ההצלה והרצח גם יחד, סביב סיפור הטבח בידוובנה מצד אחד וסיפורו האישי של שבח וייס (לשעבר שגריר ישראל בפולין) מצד שני.  להמשיך לקרוא

היהודים הבלתי נראים של פולין

דמויות יהודיות, מתוך תערוכה במוזיאון יהודי גליציה, קרקוב

בפוסט זה סיכמתי את הרצאתו של ד"ר מיכאל בילביץ' – חוקר באוניברסיטת וורשה וראש המכון לחקר דעות קדומות. לנושא האנטישמיות הפולנית התייחסתי כבר בפוסט קודם, ובהרצאה שנערכה ב 9/4 במרכז הנוער העובד והלומד סקר מיכאל את היקף האנטישמיות ונפוצותן של הדעות הקדומות בנוגע ליהודים היום בפולין. היה מרתק ביותר ואני מקווה שהספקתי לרשום הכל. להמשיך לקרוא

להיות יהודי בעיניים פולניות

פוסט זה הינו חלק מסדרת פוסטים בעקבות קורס למדריכי פולין שנערך ביוזמת המכון הפולני – Polish Institue Tel Aviv. את ההרצאות סיכמו חברים לקורס במסגרת המפגשים, ואתם מוזמנים לקרוא את כל הפוסטים בסדרה בקישור כאן. ופרטים נוספים אפשר למצוא כאן

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

בפוסט זה אסקור את הגישה הרווחת היום במחקר ביחס לדמותו של היהודי בתרבות הפולנית. השורשיות העמוקה של היהודים כחלק מהעם הפולני נזכרת במיוחד בספרה של אלינה צַוַואה "על דמות היהודי בתרבות הפולנית" (פורסם ב1987), בו בעיקר מוזכרות דוגמאות רבות לנועחות העוצמתית של היהודי והיהודים בחברה הפולנית. צוואה טוענת כי מתחילת הגעתם של היהודים לפולין (בסביבות המאה ה13-14) הם שיחקו את תפקיד השעיר לעזאזל, ובנקודות זמן מסוימות הם אף הפכו למושא של זעם העם. למה?

תחילתה של שנאה זו נובעת מההבדל האמוני – שמקורו בשנאת ישראל הקדומה וההאשמה ברציחתו של ישו. ליהודים אין אז סמכות שתגן עליהם מפני ההאשמות האלו, וגם כאשר ניתנו להם פריבילגיות, לא תמיד הן נאכפו ע"י רשויות הממלכה. כל עוד לא היוו היהודים איום כלכלי על המעמדות המיוחסים, לא ראו בהם אויבים והתייחסו אליהם בידידות. כך גם היה יחס אוהד וסובלני בפולין אל הצוענים במשך תקופה ארוכה מפני שגם הם לא היוו איום כלכלי או תחרות. בין המאות 13-18, המצב יחסית סטטי. עם התגברות הקפיטליזם התחילה התחרות הרצינית ואיתה הבעיות והתעצמות הסטריאוטיפים.

הסטריאוטיפים של היהודי בתרבות הפולנית הם תמיד אמביוולנטיים. אומנם לרוב מאופיינים בשליליות, אך לפעמים נפוצים דימויים חיוביים. לא פעם זה בא ביחד. כך למשל, היהודים נחשבו חכמים אבל חמדנים, נקיים וגם מטונפים, פיקחים ומניפולטיביים, נשות היהודים לא פעם מצויינות בתרבות הפולנית כיפות מראה ודוחות כאחד. היו אמירות שצריך לזרוק את הגברים ולהשאיר את הנשים. הכיעור או הגועל יוחסו בעיקר לגברים, עם חיבור נפוץ למקצועות מסוימים. היהודים גם נחשבו למי שלא יפגעו במדינה הפולנית בזמן מלחמה, אבל מצד שני הם פחדנים ולכן גם לא ילחמו עבורה.

דמויות יהודיות, מתוך תערוכה במוזיאון יהודי גליציה, קרקוב

דמויות יהודיות, מתוך תערוכה במוזיאון יהודי גליציה, קרקוב

לאמביוולנטיות הזו היה תפקיד חברתי חשוב, והיא הצליחה לפשר על חיי היהודים בפולין שנתקלו כל הזמן בשלל מצבים וצרכים. האמביוולנטיות היא שאפשרה את המעבר בין הדברים בצורה סבירה. היהודים נתפסו ע"י הפולנים כאנשי קהילה ומשפחה, מנומסים וישרים. בתמהיל האמביוולנטיות, הם נתפסו במקביל גם כנצלנים וכמי שעוסקים בהונאה. הרבה סטריאוטיפים נוצרו על בסיס נושא ההיגיינה. הם נחשבו למי שחיים בצורה לא היגיינית, כנראה בגלל המגורים הצפופים. מצד אחר, לחיוב, נחשבו למי שלא נוהגים לשתות אלכוהול והדבר העיד על יושרם ובקיאותם.

סטריאוטיפים בולטים מאוד נוצרו סביב עיסוקי היהודים בפולין: היהודי הוא סוחר, מלווה בריבית, או בנקאי. לנו לרוב הדבר ברור כדימוי שלילי, אך חשוב לדייק כאן: "מלווה בריבית" זה עיסוק שלילי בכספים – ולעומתו "בנקאי" הוא דווקא עיסוק מכובד. גם כאן האמביוולנטיות נשמרה. צוואה מציינת בספרה גם כי ליהודים נוצרו בעצמם סטריאוטיפים על פולנים: והם לא משפחתיים, לא מנומסים ולא סבלניים, רעשניים, בעלי רמה אינטלקטואלית נמוכה, חסרי ביטחון ביחס למערב, אוהבים לשתות, לא סולידריים ומפולגים. מצד שני ניתן למנות סטריאוטיפים חיוביים, והם כי הפולנים הם צנועים, כנים וישרים.

האמביוולנטיות והמורכבות שאפפו את היחסים היהודים פולנים היו כנראה חלק משמעותי במרקם היחסים בין השניים. יהודי פולין שחיו בה קרוב לאלף שנים הצליחו לשמור על המצב העדין והמורכב הזה למעשה עד לאחר מלחמת העולם השנייה.

יהודים פולנים חברי מפלגת הבונד, 1917

יהודים פולנים חברי מפלגת הבונד, 1917

והזמנה להרצאה בנושא:

בשבוע הבא יגיע לארץ ד"ר מיכאל בילביץ', מנהל המרכז לחקר דעות קדומות באוניברסיטת וורשה וירצה בנושא  "אנטישמיות בפולין: שורשים פסיכולוגיים והיקף התופעה בימינו". המרכז לחקר דעות קדומות באוניברסיטת ורשה ערך מספר סקרים, בהיקף לאומי, אודות האנטישמיות בפולין. בהתבסס על מחקרים אלו, מנסה המרכז לאמוד את היקף התופעה בפולין של היום, בשלושת מופעיה השונים: אנטישמיות המבוססת על אמונה בקיומה של קנוניה, אנטישמיות הקשורה בשואה וזו המסורתית-דתית. ההרצאה של ד"ר בילוויץ' תדון בגורמים הפסיכולוגיים והכלכליים של האנטישמיות בפולין, העולים מן הסקרים שנערכו, לצד עמידה על מגבלות הכלי ביכולת לאבחן את התופעה.

ההרצאה תתקיים ביום א', 6.4.2014 בשעה 16:00, חדר 449, בניין גילמן, אוניברסיטת תל אביב. מצורפת ההזמנה להרצאה באונ' ת"א, והזמנה להרצאה נוספת, בחיפה. האירוע בחסות המכון הפולני.