שני אסמים

עמוד דום – בני האדם רעים, עמוד נוח – בני האדם טובים.

סרט הטלוויזיה "שני אסמים" פותח בציטוט משירה של ויסלבה שימבורסקה ומציג בפשטות את הדואליות שתלווה את הסרט מתחילתו ועד סופו. כל מעשה אנושי הוא פרי בחירה מודעת. יש מי שיפתח את ידו ומי שיקמוץ אותה, יש מי שיבחר להרוג – ויש מי שיבחר להציל. חיים הכט, במאי הסרט חבר לרועי מנדל ויחד יצרו סרט דוקומנטרי איכותי ומורכב, הנותן במה לבחירות ההצלה והרצח גם יחד, סביב סיפור הטבח בידוובנה מצד אחד וסיפורו האישי של שבח וייס (לשעבר שגריר ישראל בפולין) מצד שני. 

צפיתי לראשונה בסרט כשהוקרן ביום השואה האחרון בערוץ 2. מה שחששתי שיהפוך ל"מה אתם הייתם עושים – בשואה?!" התגלה כיצירת דוקו מדוייקת, הנותנת מקום רב לסיפור הטבח שנערך ביהודי ידוובנה ב10/7/1941, עם פלישתם של הנאצים מזרחה אל שטחה המזרחי של פולין המוחזק בידיים רוסיות. הסיפור המובא בדיוק רב ובקפדנות מעניק ליצירתו של חיים הכט אמינות היסטורית גבוהה, המבקשת מהצופה להתאזר בסבלנות ולראות בצורה מורכבת את שני הסיפורים של הסרט – למעשה שני האסמים.

ידוובנה נכבשה ב23 ביוני, 1941 ע"י הגרמנים. ערב המלחמה שכנו בה 2,500 תושבים, מתוכם 1,600 יהודים. בין 1939-1941, לא התרחשו אירועים משמעותיים בעיירה לסיפורנו, אולם עם הגעתם לעיירה, החלו הגרמנים מתעללים באוכלוסייה היהודית המקומית. בבוקרו של ה10 ביולי 1941, כינסו הגרמנים ישיבה עם ראש העיר מריאן קרולאק, בה הגיעו שני הצדדים להסכמה – הגרמנים 'העניקו' לפולנים המקומיים ארכת זמן של 8 שעות לעשות עם יהודי העיירה ככל העולה על רוחם. תושבי העיירה אספו את יהודי ידוובנה מבתיהם אל כיכר השוק, שם הכו אותם ורגמו אותם באבנים. לאחר מכן הובלו תושביה היהודיים של העיירה אל אסם גדול בפאתיה, כונסו לתוכו והועלו חיים באש. בטבח השתתפו 90 גברים פולנים, מחצית מאוכלוסיית הגברים הבוגרים בכפר. (ע"פ ספרו של יאן טומאש גרוס "שכנים" העוסק בידוובנה באריכות).

בסרט, עוסק חיים הכט בשאלת המניעים לרצח של תושבי העיירה. לטבח בידוובנה קדם כמה ימים קודם לכן מעשה דומה בעיירה הסמוכה ראדזילוב, בו רצחו תושבי הכפר את שכניהם היהודים בפוגרום סדיסטי, ולאחר שהרגו כמה מאות בחרב, חרמש ומקל נדחסו יהודי העיירה לאסם מקומי והועלו באש. בסרט מגיע הכט לידוובנה ומראיין כמעט את כל מי שאפשר. תושבי העיירה היהודים מאז והפולנים שחיים בה היום. מפגיש את יאן טומאש גרוס ואת שבח וייס. הכט מקרין קטעים מ Poklosie ("אחרי הקציר" שכתבתי עליו כבר כאן) ולא מהסס להעלות כמה שאלות נוקבות לקראת הסוף:

מה מבדיל בין בחירה להציל ובחירה להרוג? כיצד יצרה מלחמת העולם השנייה סביבה שעודדה בחירות כאלה וכאלה? ומה הלקח שאנחנו בוחרים לאמץ מסיפורי "שני האסמים"?

הסרט מומלץ מאוד לצפייה, לדעתי אפילו עם תלמידים וחניכים במסעות – בהתאמה לקבוצה כמובן.

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “שני אסמים

  1. אכן, סרט תיעודי חשוב ומעניין.

    על יאן טומש גרוס ועל ספרו "שכנים" ומה שקרה בידוובנה, כתבתי ברשומה בבלוג שלי. אולי יעניין אותך לקרוא: http://wp.me/p4E9Zk-x2.

    אגב, טומש גרוס כתב ספר נוסף, על אירועים אנטישמיים שהתרחשו בפולין אחרי המלחמה, שנקרא Fear: Anti-Semitism in Poland After Auschwitz. מכיר? הקריאה בו קשה מנשוא.

    • היי עופרה,
      שמחתי לקרוא את חווית הקריאה שלך ב"שכנים" – אבל את הספר השני של יאן טומאש-גרוס עוד לא הספקתי לקרוא. מוזמנת לכתוב ולשתף ברשמי הקריאה שלך.
      אלי

  2. סרט נפלא וכואב כל כך. היו רגעים שבאמת קשה לראות ולהבין. יוצא מן הכלל. ראיתי שוב ושוב כדי להתעמק ולהבין יותר את המעשים הקשים.

  3. קראתי את "שכנים" של יאן תומאש גרוס לפני זמן מה, ואני זוכר שגם בו תוארה דמות של חסידת אומות העולם, שהחביאה והצילה שני ילדים יהודיים. אני חושב שהחלוקה ל"בני אדם רעים" ול"בני אדם טובים", הגם שיש לה ערך בימי מלחמה, אינה מועילה כשיושבים לנהל דיון תרבותי שבעים שנה אחרי. קל מדי לקפוץ מהחלוקה הזו לאמירה הצדקנית "אנחנו בני אדם טובים, אנחנו אף פעם לא נעשה דברים כאלה".

    • אם יש משהו שאפשר להגיד על "שני אסמים" זה שהוא אינו מחלק דיכוטומית – פולנים מוצגים משני צידי המשוואה, מצילים ורוצחים גם יחד. העניין כאן בעיניי הוא שאלת הבחירה שמוצבת תמיד בפני האדם, גם אם הוא חושב שהוא "אדם טוב שלא יעשה דבר כזה". ע"ע בראונינג וה101

      • את הסרט לא ראיתי, אבל היות שקראתי את "שכנים", וגם את סיפור הצלתו של שבח וייס אני מכיר, הרשיתי לעצמי להניח שיש בסרט "אסם רע", זה של ידוובנה, ו"אסם טוב", זה שוייס ומשפחתו הוסתרו בו. אולי טעיתי.

        באשר לשאלת הבחירה, דומני שהיא כבר נדונה די והותר בשיעורי התנ"ך, ואולי גם בשיעורי הספרות, ומיותר לגרור גם את השואה כדי להוכיח את מה שאינו טעון הוכחה מחד, וקל מאד להכחשה מאידך. שהרי לא מעט צדיקים ולא מעט פושעים יגידו לך שבעצם לא הייתה להם בחירה, שהם עשו את מה שהיו חייבים לעשות, לטוב או לרע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s